זהו עיבוד לסיפור עממי ממונוגטרי אוג'י שואי.
הסיפור הולך, אדם שיש לו פרצוף לא נעים למדי על פניו הולך להרים לאסוף עצים להסקה. הוא מחסה על הסערה בחלל בעץ בו הוא נרדם. הוא מתעורר לצלילי מוזיקה, הוא חוקר בתקווה למצוא אנשים אך במקום זה נקלע לשדים. [לפעמים מתואר כאוני, הנה הם טנגו (יאמאבושי וקרסו טנגו] הוא מצטרף לריקודים בהפתעת השדים.
השד הראשי היה משועשע מריקודיו ושמח על נטייתו המנומסת ומבקש שהוא יחזור שוב. כסוג של ביטוח הם זקוקים למשהו יקר שלו כדי להבטיח את חזרתו. הוואן שעל פניו נקרא פוקוראמי ביפנית, fuku כלומר מזל (זה סוג של משחק מילים) נראה בחירה סבירה. האיש מספיק חכם כדי לשמור על קשר עם שיחתם ופועל בעל כורחו להיפרד ממנה.
עכשיו השדים דורשים זאת ומיד הוא מוסר. לשכן האיש יש גם שם שהוא רוצה, במקום השני של האדם הוא הולך להר ורוקד בשביל השדים. הוא לא מפגין את הכבוד הראוי והוא רקדן עני בדרך כלל ולכן השדים מחזירים לו את הוואן.